הספר מתחיל אי שם בת’לת שבתימן ונגמר בבכי. אני מזמינה אתכם לקרוא ולהתרגש מסיפור האהבה שבו.
אי שם בתימן, חממה היא ביתם של דוד ואהובה אחות של רבקה, שרה וסעדיה הגדולים ממנה וגם של קדיה הקטנה. הוריו של חסן בן דודה נפטרו ואביה דוד מביא את חסן לחיות ביחד עימם.  זו הפעם הראשונה שחממה פוגשת את חסן וכאן גם תחילת הסיפור. חממה וחסן גדלים יחד כמו אחים. חסן בעל ידי הזהב תורם ככל יכולתו לרווחת המשפחה קשת היום. החיים לצד המוסלמים קשים, אבל יש גם סיפורים יפים המתארים איך השכנים המוסלמים מגינים על השכנים היהודים מפני החיילים. סיפורים של שכנות טובה ומעבר. המרחקים בתימן עצומים  בהתחשב בתקופה ובהתחשב בצורת הניידות שהיא הליכה ברגל ממקום למקום. הסכנות אורבות לכולם, אבל ליהודים יותר מאחרים. את הילדים משדכים בגיל מוקדם, כי תוחלת החיים קצרה וילדים יהודים יתומים נחשבים כאילו אין מי שידאג להם, במיוחד הבנות. חלומו של חסן הוא לעלות לארץ ישראל. החלום הזה מלווה אותו בגלל הסיפורים של אמו המנוחה שתארה את ארץ ישראל כארץ זבת חלב ודבש, אבל הוא מחליט שהוא לא עולה לארץ לפני שהוא מוצא שידוך. למרות העוני ולמרות שהיהודים כולם הורשו לעסוק אך רק בעבודות מסויימות שנחשבות בזויות בעיני המוסלמים עדיין גם בין היהודים היו עבודות שנחשבו בזויות או פשוטות יותר מעיסוקים אחרים וחסן מתקשה למצוא שידוך. מהצד השני חממה, שהגיע זמנה בררנית מאד. ברגע שרצו לשדך אותה לאחר מות אמה, היא ברחה מבית אביה ועברה לגור אצל אחותה רבקה וגיסה שמואל שם מתגורר גם חסן מזה מס’ שנים כדי למצוא את פרנסתו. כך נפגשים השניים שוב ומתנהלים זה לצד זה עד שמסתבר שהם השידוך המתאים ביותר זה לזו והאהבה פורחת. להמשך הסקירה לחצו כאן.


הימים הנוראים מראש השנה ועד יום כיפור אלו ימים של חשבון נפש, ראיה ביקורתית של העבר וזיכרונות המציפים את הלב. זה גם זמן טוב להכיר את הרומן ההיסטורי: 'ספרי תמה תמימה', רומן הביכורים של שרית גרדוול על זוג אוהבים מתימן. הרומן נכתב באהבה רבה ומתוך געגוע גדול לסבה ז"ל וסבתה שתחיה, ומגולל את סיפור ילדותם בכפר קטן בתימן, שם חיו תחת שלטון האימאם וחוקי השריעה. הוא מלווה את מסעם להגשמת החלום לעלות אל ארץ ישראל, ההרפתקאות הרבות שבדרך וסיפור האהבה התמים והנפלא המתפתח בין השניים. עם הגיעם אל ארץ ישראל, סיפורם משתלב עם סיפור הקמת המדינה וההתיישבות בפרדס חנה. בעוד הספר מתאר את סיפור העבר של הסבים, גרדוול חוזרת לפני כל פרק אל ההווה המתאר את המפגש עם סבה, הגיבור של ילדותה, מרותק לכיסא גלגלים ובקושי מדבר.   מתוך דף הפייסבוק של הספר 'ספרי תמה תמימה': נערה צעירה יושבת להתפלל בין סבתות רבות על כיסא פלסטיק לבן בחדר הקטנטן של עזרת הנשים. היא בהירת עור והן כהות, מקומטות ולמודות ניסיון, מגישות לה את פרח הבזילקום להשיב את הנפש בצום הנורא. הן מכירות אותה בשתיקתה, ואם תבוא אחרת ותטפס בכבדות במדרגות המובילות לחדרון הצפוף, לא תבוש לשאול גם באמצע התפילה: "הבת של מי את?" וכשתבין תהנהן בחיבה. תנועותיה של הילדה ממנהג האשכנז שאימץ אותה בשובה אל הקודש, אך ליבה גואה בשומעה את מנגינות בית סבא. שהרי מאז שהיתה ילדה קטנה נהגה לבקר ומעולם לא העזה לשבת לידו למרות שהשתוקקה. היא היתה מחכה לו עד סוף התפילה, או שהיה הוא זה שחיכה לה, ושניהם פסעו יחדיו חזרה הביתה. מרוב אהבה לא היה צריך אפילו לדבר. לקריאת הקטע המלא לחצו כאן.

דורית ברעם

מועדון הקוראות - כל גדרה


מאז ילדותה חממה היא חזקה, דעתנית חרוצה ועקשנית. תכונות אלה מלוות אותה בכל מהלך חייה בתימן, בתהליך הארוך של העליה לארץ והתלאות שלא נפסקות עם הגעתה לארץ. ואף על פי כן, יודעת חממה לקבל את הדברים בהבנה, בפשטות ובאהבה. בספר לא חסרים קוריוזים ורגעים הומוריסטיים בעיקר במפגש שבין העולים עם מדריכיהם במחנה הקליטה בעתלית – המקלחות, הסבון, המיטות, השירותים, האשכנזים, החילונים, הלבוש הלא-צנוע, הרפואה, בתי החולים, ומה לא. הכל חדש, הכל שונה ולא מובן. אבל הסתגלנות של בני הזוג וכל משפחתם, יחד עם אווירת הביחד מגלים אנושיות ואהבה אין קץ. אני נהניתי לקרוא את סיפורה של חממה ואת סיפורו של חסן, דרך עיניה של חממה, ואת עלילותיהם בארץ החדשה ופעילותם להקמת המושבה פרדס חנה ולכינונה של מדינה בישראל. השילוב שעשתה שרית גרדוול בין העבר להווה מעניק לספר רבדים נוספים של הדורות החדשים. שרית גרדוול עצמה נוסעת עם ילדיה, בעקבות לימודי בן זוגה לארצות הברית, ומעגל הנדודים לא חדל. אני ממליצה מאד על הספר הן כרומן מרתק, מרגש ומצחיק גם יחד והן כפיסת היסטוריה ממקור ראשון. לקריאת כל הכתבה לחצו כאן.

שרה רחמיאל

סקירות ספרים - שרה רחמיאל


אני התאהבתי, התרגשתי ולא יכולתי להניח את הספר מהיד.

"עכשיו הגענו אל המנוחה ואל הנחלה, נאנחה חממה כשחזר חסן מבית הכנסת בשבת בבוקר. ידיה כבר התחילו לכאוב מלישת הג'חנון, אך היא ידעה כי בצק זה הוא הדבק המאחד את משפחתה כל שבת...."

מומלץ מאוד.

לקריאת הסקירה לחצו כאן.

פרופסור בת-ציון עראקי קלורמן

המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות, האוניברסיטה הפתוחה, ודיקן הלימודים האקדמיים -- מתמחה בחקר יהודי תימן.


יהודי תימן כתבו הרבה על חייהם בתימן, על העלייה לארץ ישראל והקליטה בה, רובם המכריע גברים שהעבירו את רשמיהם מנקודת מבטם. ספרה של גרדוול ייחודי בכך שמתמקד באישה כפי שהיא ראתה את ההתרחשויות הנוגעות לה ולמשפחתה וכיצד תפשה את אירועי השעה -- אף כי אלה מועברים לקורא/ת בגוף שלישי, באמצעות התיווך של נכדתם.
שילוב סיפור המסגרת של הכותבת (שרית) עם הנרטיב של סבתא חממה מעניין ומאתגר ויוצר מעין ז'אנר ייחודי. יישר כוח על כתיבת הספר המלמד הן על העבר והן על ההווה.

סיון שמש

נוריתה - מבט אל ספרים וספרות בגובה העיניים


שרית גרדוול לפי דעתי עשתה עבודה נהדרת. מאוד נהניתי לקרוא את הספר. להמשך קריאה לחצו כאן.

ד״ר גתית שמעון

מה שצ'כוב לא סיפר לאו הנרי


אחד הדברים ששרית, המספרת, מרבה להדגיש על עצמה במהלך הסיפור הוא האופן שבו היא נהגה ללכת לבית של סבא וסבתא שלה ולדמיין, לקרוא ולחלום על מקומות אחרים, רחוקים, בתרבויות אחרות, רחוקות לא פחות. זה נכון גם עובדתית, אבל כשקראתי את ספרי תמה תמימה פתאום הבנתי שכל הדמיונות האלה, וכל הסיפורים והמרחקים והשיטוטים הביאו את שרית תמיד לאותו המקום ולאותה נקודת מוצא: הביתה. לא משנה היכן היא נמצאת או מה היא עושה, איך שהוא, היא תמיד חוזרת לשם, אל המשפחה שלה ואליה עצמה. להמשך קריאה לחצו כאן.

הניה שפירא

גפן


את השם לספרה, ״ספרי תמה תמימה״, שאבה מפיוט, פרי יצירתו של ר׳ סעדיה בן עמרם, שנכתב בתימן במאה ה17. הפיוט אמנם מדבר על השכינה אבל שרית בחרה להשתמש בו באופן מילולי, ״מאחר וסבי היה חולה מאוד, הוא לא דיבר הרבה ורוב הסיור נכתב מנקודת המבט של סבתי, שתחיה. לכן הסיפור שלה, של ה׳תמה התמימה׳ התאים לי למילות הפיוט״.

אתי סרוסי

סקירות ספרים


הספר נכתב באהבה ובהערכה. לא קלים היו חייהם של חסן וחממה, אך בנחישות, בהתמדה ובאומץ התמודדו עם הקשיים ויכלו להם. הכותבת אינה צובעת את סבה וסבתה בורוד - היא מתעכבת גם על חיכוכים ועל מריבות, אך במבט מימינו המפונקים יחסית, דרכם ומאבקם נראים הרואים, והכבוד שהיא רוחשת להם מדבק.  אמנם זהו סיפורה של משפחה אחת, אך דרכו מוארת קהילת יוצאי תימן, החל בחיים בתימן וכלה בהתישבות בארץ, וזהו גם סיפורם.

להמשך קריאה לחצו כאן.

סו בן צבי

גפן המושבה


הסופרת ילידת המושבה פרדס חנה, שרית גרדוול, במפגש בספריה העירונית בנושא ספרה המתאר את העלייה מתימן והתמודדות עם הקשיים בארץ החדשה. בין המשתתפים בארוע חבר המועצה מצליח עמנואל וחבר המועצה נחמיה מנצור שאמר: ״יישר כוח על כתיבת הספר, הן על העבר והן על העתיד״.

קרין מילשטיין

סלונה


ספר רווי סיפורים תמימים וחביבים שמסופרים מנקודת מבטה של חממה.דרך עיניה אנו לומדים לראות את עולמה ונופלים שבי אחרי קסמיה. אולי שם הספר אינו ברור לכולנו ואינו מהווה פיתוי גדול, אך ספרה של שרית טומן בחובו עולם של אהבה בין חממה וחסן ואהבת הארץ. בנוסף,מעבר להיותו ספר על קורות משפחה אחת מתימן , הוא פותח את עינינו לעליית יהודי תימן, ובכך גם חשיבות הספר. להמשך קריאה לחצו כאן.

ענת טנר

ידיעות אמריקה


מתוך הכתבה: "כשקראתי את הספר הרגשתי כאילו אני חלק מתהליך אותנטי ואמיתי", אמרה הילה, אחת המשתתפות. להמשך קריאה לחצו כאן.

נירית שפאץ

עיתון כל הפרדס


אני אוהבת לשמוע על החיים של סבי וסבתי אז, חיים שהיו מונעים מהמון אידיאולוגיה ואמונה, חיים פשוטים שאין בהם את תרבות הצריכה של היום. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. לקריאת הכתבה מתוך העיתון, לחצו כאן.

בוקספר

בוקספר


סיפור ענק ומרגש על חיי משפחה תימנית שעלתה ארצה מכפר קטן בתימן. המשפחה מתגלגלת לארץ ישראל בדרך לא דרך, ונוחתת בפרדס חנה של שנות החמישים. אל תשלו את עצמכם כי מדובר בספר פשוט וטריוויאלי המספר על קורות משפחה. יש בספר זה כשרון כתיבה החודר לכל לב קורא ותמונה לא רגילה של התרבות התימנית, שלא לפי ספרי חיים הזז. 289 עמודים שווים קריאה! (אתר בוקספר www.booksefer.com)