5/8/24

לקחתי איתי לחופשה את ׳הכול אודות סופי׳ שכתבה שרית גרדוול ויצא לאור בסדרת פרא המצוינת שמוציאה ספרי נוער משובחים בהוצאת @talmaybooks בעריכתו החכמה, המדויקת והרגישה של @sh.yotam. אני לא יודעת כיצד להסביר את זה אבל זה ספר שקוראים וישר צוללים פנימה לתוך הקסם, אני קוראת והכול מתעורר לו לחיים בתוך הדפים והופך להיות תלת מימד. אני אוהבת את השילוב של גיבורים מספריו של קארל מרקס, במיוחד כחובבת של מערבונים בעצמי שהייתי צופה בהם הרבה בילדותי. זה ספר שישר לוכד אותך לתוך העלילה כמו צמח טורף. עוד לא סיימתי אותו אבל הייתי חייבת לשתף כמה שהוא נפלא, ואמנם הוא מיועד לנוער אבל בעיני הוא בהחלט גם למבוגרים, כי בכל מאיתנו יש נער או נערה וזכרונות נעורים.

איזה כיף! ממליצה על הספר הזה בחום

16/8/24

אז סיימתי לקרוא את הספר הנהדר של @gradwohlsarit הכול אודות סופי, שכתבתי עליו פוסט לפני כמה זמן. אבל מעבר לעלילה המותחת ומרגשת, והדמויות הנהדרות שכתבה שרית, הבנתי פתאום מה עוד יש בספר הקסום הזה שככה נכנס לי ללב.

וזה הכה בי.

כשעלינו לארץ מאפריקה כשהייתי ילדה, אימא שלי שכרה את שירותיה של שרה כמנקה.

האישה נמוכת הקומה, עם הידיים הזריזות, המטפחת על ראשה, עיניה הטובות, הצחוק והחיוך שלה ישר נכנסה לנו ללב.

לאימא ולה היה מנהג קבוע שהן היו שותות קפה שחור ביחד, אוכלות משהו ומשוחחות על החיים. שרה שיתפה את אימא כיצד בתימן שידכו אותה עם גבר בגיל 12, על העליה לארץ, על כך שהיא נאלצה להיות מפרנסת יחידה בגלל מחלתו של אביה, על ההחמצות שלה, האכזבות שלה והכאבים שלה. יותר מאוחר גם על נישואיה הלא מוצלחים של בתה הבכורה ועל נישואיה המוצלחים יותר של בתה הקטנה.

היא הזמינה אותנו לכל טקסי החינה של בנותיה, כבדה איתנו בלחוח שלה ובג׳חנון שלה.

לפעמים הייתי שומעת אותה מחדר אחר מקוננת בערבית תימנית וליבי נחמץ. הייתי רוצה שיהיו לה חיים טובים יותר, והלוואי והייתה לה נקודת פתיחה טובה יותר לחיים.

אבל עם זאת היא תמיד היתה שמחה וצחקה, ובעלת חכמת חיים כמו שיש למזל, לדמותה הנפלאה שיצרה שרית בספר.

כשאימא נעדרה, אני החלפתי אותה בטקס הקבוע שלהן ואני זוכרת ששרה החמיאה לי שיש לי יד טובה ואני מכינה קפה שחור טוב בדיוק כמו שצריך וזה החמיא לי מאד.

אני זוכרת שכשעלינו לארץ, ושרה עוד לא הכירה אותי טוב בשמי, היא נאלצה לבוא לבית הספר שלי ולקחת ממני את המפתח לבית. היא לא ידעה באיזו כיתה אני, וגם לא חושבת שזכרה איך קוראים לי. אז היא אמרה למורים שהיא מחפשת את הילדה הכי יפה בבית הספר. אני זוכרת שגם הובכתי מאד אבל גם אהבתי אותה על זה.

לצערי היא נפטרה לפני שנים, אבל אולי עכשיו בזכות זה שאני כותבת ומחזירה אותה לחיים בליבי, היא חווה שם למעלה נחת. אז תודה לך @gradwohlsarit על זה.

ומגפי הבוקרים תשאלו על מה? חוץ מזה שאני חובבת מוסיקת קאנטרי, סרטי מערבונים ( עם ג׳ון ויין במיוחד) ומגפי בוקרים, יש לזה גם קשר לספר אז אם אתם סקרנים פשוט תקראו את הספר.

הכול אודות סופי

מאת שרית גרדוול

הוצאת טל מאי ספרי ילדים ונוער Tal-May Publishers, בסדרת "פרא"

עריכה יותם שווימר

איור הכריכה היפיפיה טליה בר

#סקירה_בעקבות_זכייה

סופי היא נערה צעירה בכיתה ח' שגדלה בפרדס חנה של פעם. מקום בו כולם מכירים את כולם, והמושבה היא אוסף של תרבויות שהגיעו מכל מיני מקומות, ומצאו בית. סופי מתמודדת עם הבעיות האופייניות לגיל ההתבגרות, כמו פופולריות, משקל יתר, תקשורת עם ההורים ובריונות. היא מעריצה את קרל מאי ואת סדרת "יד הנפץ" שלו, ובהשראתה מעניקה לכמה אנשים בחייה שם אינדיאני. כך למשל אמא שלה היא "עין-קרח", והיועצת של בית הספר היא "דוקטור ברבי".

גם אני גדלתי בפרדס חנה של פעם, אבל קצת יותר מאוחר מסופי, בשנות התשעים והאלפיים. אז לא היו מדרכות והלכנו על שביל כורכר לבית הספר, ובית קפה אחד לרפואה לא היה באזור. כמו סופי, גם אני אהבתי מאוד את סדרת יד הנפץ. אבל החוויות הבלתי אמצעיות שלה עם המציאות יכולות לדעתי לקרות רק במציאות הישירה של לפני עידן האינטרנט והסמארטפונים.

סופי אוספת סביבה את "חבורת המדוכאים", הילדים הכי לא מקובלים בשכבה. למרות ההתחלה הלא מבטיחה הזו לחברות ביניהם, הם דווקא מסתדרים יופי. לחבורה מצטרף ילד חדש בשכבה, משה. ילד אתיופי שעלה לארץ במבצע משה, היא קוראת לו "משה ממבצע משה". הוא מיד נתקל בבית הספר בגזענות ובריונות קשה, אבל חבורת המדוכאים, וסופי בראשם, מצרפים אותו אליהם ומגנים עליו.

התחלת הספר נשמעת כמו ספר נעורים ישראלי רגיל. אבל הכל משתנה כשמתגלה רצח. אישה זקנה, חברה של סבתא של סופי, מתגלה מתה כשרק הלב שלה שרוף. חבורת המדוכאים רוצה לחקור את התעלומה ולהבין איך זה ייתכן, והאם שדים ורוחות רעות מעורבות בעניין?

בזמן הקריאה הרגשתי שהספר יכול להיות בן דוד של הספר חרשתא, מאת יהודית קגן. יכולתי לראות את הסבתא מהסיפור של אופיר חוברת לחבורת הסבתות של סופי. אבל למרות שסופי היא גיבורה צעירה יותר, הסיפור שלה בוגר ואפל יותר מהסיפור של אופיר. סופי מתמודדת עם העולם האמיתי האכזרי פי כמה מעולם הרוחות והשדים.

הטריגרים בספר כוללים רצח, אונס, פגיעה עצמית, ניסיון התאבדות, גזענות, בריונות, אלימות, הפרעות אכילה, חטיפה, יחסי מין. אבל כולם עדינים, לא בוטים, ומאוד תואמי גיל (לדעתי הספר מתאים לגילאי 15+-). סופי מתמודדת בגילה הצעיר עם רוע אנושי וקשיים הולכים ונערמים, שאף שד לא יכול להמציא.

המבוגרים סביבה מנסים לעזור לה. החל מיועצת בית הספר, דרך מפקד המשטרה שהוא חבר של המשפחה, ועד להוריה שאוהבים אותה כל אחד בדרכם. אבל אף אחד לא מצליח לחדור את ההגנות שהיא בונה סביב עצמה.

כמה פעמים לאורך הספר רציתי להגיד לה שהיא לא חייבת לבחור את הבחירות הגרועות שהיא בוחרת בהן שוב ושוב. אבל לשמחתי גם היא בסופו של דבר אומרת שהיא מבינה שהיא בחרה לא נכון, אבל שהיא לא הייתה בוחרת אחרת, כי רק כך היא יכלה לפרוץ את ההגנות של עצמה, ושל הקרובים (ובעיקר הקרובות) אליה.

בתחילת הספר סופי רצתה להיות כמו יד הנפץ, לוחמת צדק. ויכולתי לראות את חייה פונים לכיוון הזה, אילולא הטרגדיות שנחתו עליה אחת אחרי השנייה. ההיבט המאגי-פנטסטי בספר מגיע רק בחלקו השני. במהותו, הספר הוא סיפור התבגרות נוגע ללב. סופי מבינה שהחיים לפעמים קשים, ולא הוגנים, ושגם אם לא רוצים, בסוף צריך להתבגר. אבל עדיין אפשר ליהנות ממה שעושה לנו טוב, כמו להיות עם חברים, לקרוא ספרים, ולרכוב על אופניים בעיניים עצומות.

לחצו כאן למקור.

סקירה מאת ניצן כהן בבלוג: פולמוס במשיכת קולמוס. אין ספר ששבוע הספר הוא החג שלי, זה שבוע מיוחד במינו מהמון סיבות, והרבה מהן התכנסו לספר הזה שנבחר להיות הספר שאקרא במעבר בין שבוע הספר לשבוע רגיל, פתיחתה של שנה של המתנה עד לשבוע הבא. אחד החלקים האהובים עלי הוא מפגש הקבוצה של קבוצת "המלצות אמיתיות על ספרים", הקבוצה החביבה עלי. הגעתי מעט באיחור ופספסתי חלק מהמעגל, אבל בסיומו הצגתי את עצמי וזכיתי להכיר את הנשים המדהימות שעומדות מאחוריה. ובחזרה לספר, מעט אחרי המפגש ניגשתי להגיד שלום לסופר חבר בהוצאת טל-מאי, ופגשתי את שרית שישבה ממש מולי, מספרת על ספרה. היא סיפרה גם לי, וידעתי שאין לי שום ברירה, את הספר הזה אני חייבת לקרוא. סופי היא ילדה צעירה שמחפשת את כיוונה כמו כל הנערים בני גילה, בשכונות הישנות של פרדס חנה. לא קל לה, היא נערה לא פופולרית, הקשר שלה עם אמה אותה היא מכנה "עין- הקרח" רעוע, והיא נמצאת תמיד בצילה של אחותה המושלמת רוזה. אבל היא מסתדרת. יש לה את האופניים האהובים שלה, ואת ספרי יד הנפץ. יש לה גם את חבורת המדוכאים עם בלה ושימי, הם אמנם יחד בלית ברירה, אבל הם באמת חברים טובים. וגם משה, הילד האתיופי החדש בכיתה שיצטרף לחבורה בכל כורחו נראה כמו בחור נחמד. ויש לה גם את מזל, הסבתא שלה, הקשר הטוב ביותר שלה, ומי צריך יותר?

אבל המצב הזה לא יכול להימשך, כשאת סופי ממלא כעס רב מבפנים, וגם מבחוץ המצב לא נשאר טוב כל כך. בסיבוב חלוקת לחוח לחברותיה של מזל, הדברים מתחילים להשתבש. בן ציון המכשפה הזקנה שגרה בצריף בראש הגבעה משתפת אותה בנבואת זעם. אך חמור מכך, בביתה של מרים מנצור, התגלתה הזוועה. סופי מצאה את גופת האישה שהכירה, אחרי ימים שאיש לא מצא אותה, והמראה לא עוזב אותה. כך מוצאת עצמה את עצמה סופי בתוך מחול שדים מוחלט של מציאות חדשה, תעלומות מסתוריות ורגשות שממלאים את ליבה ואת גופה, כאילו גיל ההתבגרות לא מספיק. היא תיהיה חייבת לגלות מי באמת רוצה בטובתה, כדי שתוכל למצוא את דרכה בעולם. את הספר קניתי בגלל האישיות הכובשת של שרית, ובגלל הקשר לפרדס חנה, המושבה שבה גדלתי. אבל נשאבתי לתוכו בגלל הכתיבה המצוינת, הדמות המרתקת של סופי והסיפור הקסום שמשלב עלילת התבגרות קלאסית עם בדיוק מידת הפנטזיה הנדרשת. זהו בדיוק אחד מספרי הנוער שמתאימים מאוד למבוגרים ולכל הגילאים, והוא מלא, בכל טוב. כמו ששרית כתבה לי בהקדשת הספר, כמה נעים להכיר. כמה כיף לזכות לקרוא סיפור כזה. "הכל אודות סופי" יצא בהוצאת טל-מאי בשנת 2023.

כ"ג ניסן תשפ"ד 1/5/2024   שרית יקרה   אני שמח להזמינך לשוחח על ספרך המרתק "הכול אודות סופי" לקראת שבוע הספר העברי. את הספר קראתי ברצף באחד הימים השקטים שהיו לי בתקופה הסוערת שאנו נתונים בה. כנשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, אנו פועלים למעלה מחמישים שנה בנושאים שונים של מורשת יהודי תימן. ספרים רבים מגיעים אלי לעיון וקריאה מסופרים, חוקרים, כותבים בראשית דרכם ונשים וגברים המספרים את תולדות חייהם באמצעות הכתיבה. ככל שנחשפתי יותר לדמותה של "סופי" במהלך הקריאה בספר, כך הרגשתי את הקשר החזק שלך אל ימי הנעורים ואל עלילות מציאותיות או דמיוניות שכולנו חווינו בשלב זה או אחר. אין ספק שהצלחת לפרוש בפני הקורא את מערכות הקשרים והיחסים של סופי עם חבורת המדוכאים שלה, עם חברותיה וחבריה בבית הספר, עם חברתה תמר, שאסרו עליה להיות בקשר עמה ובעיקר עם סבתה מזל היחידה שהבינה אותה. הרומן הזה המיועד לבני הנעורים מתאים גם למבוגרים כמונו ומזכיר לנו את השכונה בה גדלנו, את משובות הנעורים ואת מסורות עדת יהודי תימן. גם אני שמעתי מסבתי מרים סיפורים על שדים או קופים בתימן שהגיחו מסבך העצים אל אנשי הכפר בה התגוררה. תיאורי השדים או השדות הלובשים צורה ופושטים צורה, מטלטלים ואינם דומים לשדים ששמעתי בילדותי, גורמים לקורא להיות תלוי בין אמונה לספקנות בין פנטזיה לריאליה, אך תמיד משאירים אותו במתח. שרית כותבת את הספר בשפה עשירה, בעלילה מתפתחת ומפתיעה ומשלבת תיאורים מחיי היום יום של בני הנעורים שאנו מכירים אך שוזרת בהם ביד אמן סיפורים דמיוניים המשתלבים ומשלימים את התמונה אותה מבקשת הסופרת לצייר באמצעות מילים. מומלץ מאוד ד"ר יגאל בן שלום נשיא האגודה לטיפוח חברה ותרבות מורשת יהודי תימן.

לצפיה לחצו כאן אני חושבת שהספר הזה סקרן אותי מאוד ממה שהבטיחו לי, הוא גם קיים את ההבטחות עם לא פחות מאשר מיתולוגיה תימנית, קבלה מעשית, רק הלחוח היה חסר לי. לפעמים אומרים שהדרך הכי מהירה לליבו של האדם היא דרך הקיבה, אחרים אומרים אגרוף , סופי משתמשת בשתי הדרכים האלה כדי להיכנס בערמומיות ללב שלנו ועם רצון ענק לחבק אותה ולומר שבסוף יהיה בסדר תכירו את סופי, זה יהיה שווה לאתר של שרית: https://saritgradwohl.com/hebrew/ "הכול אודות סופי" בהוצאת טל מאי: https://tal-may.co.il/collections/%D7... "הכול אודות סופי" ו"ספרי תמה תמימה" באתר עברית: https://www.e-vrit.co.il/Author/3888/... אז ספרו לי מה אתם חושבים על הסרטון, שימו לייק, תירשמו לערוץ, תפעילו התראות ותשאירו תגובה טובה. ויאללה, עד הקאמבק הבא 💕 לערוץ הוואצאפ: https://whatsapp.com/channel/0029VaEx... לשאלות אנונימיות https://forms.gle/qjJhGv6MEyfvmRju9 קפצו לאינסטה שלי ממש כאן   / tehilahaya   וגם יש לי טיקטוק:   / tehilahaya  

מתוך הסקירה המדהימה שכתבה שלומית ליקה על "הכול אודות סופי": "הכול אודות סופי הוא ספר לנוער שיצא במסגרת פרא סדרה מצוינת לנוער בעריכת יותם שווימר ובהוצאת טל מאי המשובחת שמתמקדת בספרי ילדים ונוער. זה ספר לנוער בוגר, ארבע עשרה פלוס, וכמו כל ספר נוער מוצלח הוא מתאים מאוד למבוגרים. יש בו נושאים המופיעים בספרות נוער – מקובלות, שונות, אהבה ראשונה, חבורה שיוצאת לגלות תעלומה, יחסים עם ההורים ועם הסבתא, עם זאת מה שמיוחד הוא והרקע התרבות התימנית והמגיה העוסקת בשדים. שרית ממשיכה, "הרבה דברים בסיפור מבוססים על הילדות שלי בפרדס חנה. מזל (סבתה של סופי הגיבורה) הייתה סבתא של בני הדודים שלי, שהייתי הולכת אליה ועושה משלוחי לחוח לחברותיה (כמו בסיפור, משלוח אחד כזה הוא המאורע המחולל בספר). היא הייתה מספרת לי על שדה שעזרה לה להיכנס להיריון בתנאי שהיא תביא לה את הילדה. (כמו באגדת עוץ לי גוץ לי, זה מוטיב חוזר באגדות כמו גם מוטיב הילדים החילופיים). מזל נכנסה להיריון, אבל עלתה לארץ וכך חמקה ממילוי חלקה בעסקה. עם זאת מסתבר שאי אפשר באמת להתחמק מהמחיר שמשלמים כדי לעשות עסקה עם השדים או השטן. ומסתבר שהשדים והשדות הגיעו גם הם לישראל. למרות הנושאים הרבים שבהם עוסק הספר, נראה לי שהלב שלו הוא מערכת היחסים בין סופי לאמה. סיפור היחסים בין הבת שהיא כולה אש והאם שהיא מכנה אותה עין קרח. הן עוברות תהליך של התקרבות ובו הן לומדות דברים חדשים על עצמן וכמו בכל סיפור משפחתי נחשפים סודות ושקרים. הדמויות בספר נפלאות, סופי ובני משפחתה, חבורת בני הנוער המקיפים אותה, ושוב עולה נושא שמופיע הרבה בספרי נוער המשולש הרומנטי שנוצר בינה לבין שני נערים, אחד מהם עולה מאתיופיה שממוקם נמוך ממנה בשרשרת המזון החברתית, והשני נער מהמושבה שהוא כמובן מהמקובלים.  כמו שמזל אומרת: "הישראלים לא אוהבים מישהו שהוא כהה יותר מגבינה צהובה". לכל דמות יש עולם פנימי. לכל דמות יש פצע, והיא סובלת מעוולות שסופי האמיצה מנסה לצאת נגדם ומשלמת מחיר על כך. הפנטזיה המתבטאת בנוכחות השדים. יש המון הפתעות וטוויסטים בעלילה, אנו לומדים להכיר את השדים שבפנים והשדים שבחוץ. סופי היא ילדה של אש ולהבה, היא אמיצה ורוצה להיות יד הנפץ. והיא משלמת מחירים על האומץ. אלו שנות השמונים של המאה ה-20, טרום המסכים והילדים מבלים בחוץ שכונה. סופי מאוד עצמאית אין פיקוח הורי, ועם זאת אמא עובדת וכמעט לא נוכחת וזה חסר לה. יש בספר נושאים רבים ומעניינים, זהו אריג צבעוני שאפשר למצוא בו חוטים רבים. אני התאהבתי בסופי, הילדה האמיצה, שדבקה בבחירותיה גם אם הן לא פופולאריות ורודפת אחרי האמת. זה גם סיפור של נשים, על כוח נשי, על החבורה של הנשים הזקנות, הסבתות התימניות, שלמעשה מבחינה חברתית הן שקופות, אבל הן מוצאות את הדרך שלהן להחזיק בכוח. הן הקימו מעין שירות לציבור – שירות רוחני אלטרנטיבי. שרית העניקה להן מקום, האהבה שלה אליהן מורגשת, והספר מוקדש להן. היא מנסה לתת להן מקום ומשמעות, כנשים חכמות, זקנות השבט, המחוברות לידע קדום, וכן כסבתות המטפלות בדור הנכדים, ולהסב את עינינו לנשים שפה בארץ ובחברה הישראלית לא נתנו להן מקום. בעיניי זה אחד הדברים החשובים בספר. נשים מבוגרות נחשבות בתרבויות רבות למכשפות וסובלות כתוצאה מכך. פעם שרפו אותן על המוקד, הם נחשדו במעשי כשפים בעיקר כי היה להן ידע בצמחי מרפא ובריפוי. נזכרתי בעוד מכשפה נהדרת מהספר שכתבתי עליו עקורה, שעוסק במכשפה העוסקת גם היא בצמחים וזוכה לבוז מהקוסמים שרואים בכישוף מדע. שרית גרדוול בספרה היפה ובאמצעות סופי (חוכמה ביוונית), מפתה אותנו להביט בהן, בנשים הזקנות והחכמות, ובתרבות שלהן ובכך מעשירה את התרבות של כולנו. הספר גם מוקדש להן: "לזקנות של שכונת התימנים, שאהבו אותנו ללא תנאי עוד לפני שענינו לשאלתן  "הבת של מי את?" כל סיפור כזה מוסיף לסיפור של כולנו, בעיקר לסיפורי הנשים שפעמים רבות היו מושתקים ונעלמים מאיתנו, הגיע הזמן שיספרו לנו אותם מחדש ושאנו נתבע אותם לעצמנו."   לסקירה המלאה ב"ספר משלך"  

From: Manya Treece

Sarit - I just wanted to say that your talk this evening was wonderful. It was fascinating, the stories you shared about your family made it personal for everyone in the room, and it was clear during the question/answer session following your lecture that you had stirred people's emotions in powerful ways. You handled an inherently provocative subject with grace and wit, and Matt and I are now researching everything we can about the history of Yemenite Jews in Israel. Thank you for a really thought-provoking evening.

ספרי תמה תמימה / שרית גרדוול

 הספר מתחיל אי שם בת’לת שבתימן ונגמר בבכי. אני מזמינה אתכם לקרוא ולהתרגש מסיפור האהבה שבו.

אי שם בתימן, חממה היא ביתם של דוד ואהובה אחות של רבקה, שרה וסעדיה הגדולים ממנה וגם של קדיה הקטנה. הוריו של חסן בן דודה נפטרו ואביה דוד מביא את חסן לחיות ביחד עימם.  זו הפעם הראשונה שחממה פוגשת את חסן וכאן גם תחילת הסיפור. חממה וחסן גדלים יחד כמו אחים. חסן בעל ידי הזהב תורם ככל יכולתו לרווחת המשפחה קשת היום. החיים לצד המוסלמים קשים, אבל יש גם סיפורים יפים המתארים איך השכנים המוסלמים מגינים על השכנים היהודים מפני החיילים. סיפורים של שכנות טובה ומעבר. המרחקים בתימן עצומים  בהתחשב בתקופה ובהתחשב בצורת הניידות שהיא הליכה ברגל ממקום למקום. הסכנות אורבות לכולם, אבל ליהודים יותר מאחרים. את הילדים משדכים בגיל מוקדם, כי תוחלת החיים קצרה וילדים יהודים יתומים נחשבים כאילו אין מי שידאג להם, במיוחד הבנות. חלומו של חסן הוא לעלות לארץ ישראל. החלום הזה מלווה אותו בגלל הסיפורים של אמו המנוחה שתארה את ארץ ישראל כארץ זבת חלב ודבש, אבל הוא מחליט שהוא לא עולה לארץ לפני שהוא מוצא שידוך. למרות העוני ולמרות שהיהודים כולם הורשו לעסוק אך רק בעבודות מסויימות שנחשבות בזויות בעיני המוסלמים עדיין גם בין היהודים היו עבודות שנחשבו בזויות או פשוטות יותר מעיסוקים אחרים וחסן מתקשה למצוא שידוך. מהצד השני חממה, שהגיע זמנה בררנית מאד. ברגע שרצו לשדך אותה לאחר מות אמה, היא ברחה מבית אביה ועברה לגור אצל אחותה רבקה וגיסה שמואל שם מתגורר גם חסן מזה מס’ שנים כדי למצוא את פרנסתו. כך נפגשים השניים שוב ומתנהלים זה לצד זה עד שמסתבר שהם השידוך המתאים ביותר זה לזו והאהבה פורחת. להמשך הסקירה לחצו כאן.

הימים הנוראים מראש השנה ועד יום כיפור אלו ימים של חשבון נפש, ראיה ביקורתית של העבר וזיכרונות המציפים את הלב. זה גם זמן טוב להכיר את הרומן ההיסטורי: 'ספרי תמה תמימה', רומן הביכורים של שרית גרדוול על זוג אוהבים מתימן. הרומן נכתב באהבה רבה ומתוך געגוע גדול לסבה ז"ל וסבתה שתחיה, ומגולל את סיפור ילדותם בכפר קטן בתימן, שם חיו תחת שלטון האימאם וחוקי השריעה. הוא מלווה את מסעם להגשמת החלום לעלות אל ארץ ישראל, ההרפתקאות הרבות שבדרך וסיפור האהבה התמים והנפלא המתפתח בין השניים. עם הגיעם אל ארץ ישראל, סיפורם משתלב עם סיפור הקמת המדינה וההתיישבות בפרדס חנה. בעוד הספר מתאר את סיפור העבר של הסבים, גרדוול חוזרת לפני כל פרק אל ההווה המתאר את המפגש עם סבה, הגיבור של ילדותה, מרותק לכיסא גלגלים ובקושי מדבר.   מתוך דף הפייסבוק של הספר 'ספרי תמה תמימה': נערה צעירה יושבת להתפלל בין סבתות רבות על כיסא פלסטיק לבן בחדר הקטנטן של עזרת הנשים. היא בהירת עור והן כהות, מקומטות ולמודות ניסיון, מגישות לה את פרח הבזילקום להשיב את הנפש בצום הנורא. הן מכירות אותה בשתיקתה, ואם תבוא אחרת ותטפס בכבדות במדרגות המובילות לחדרון הצפוף, לא תבוש לשאול גם באמצע התפילה: "הבת של מי את?" וכשתבין תהנהן בחיבה. תנועותיה של הילדה ממנהג האשכנז שאימץ אותה בשובה אל הקודש, אך ליבה גואה בשומעה את מנגינות בית סבא. שהרי מאז שהיתה ילדה קטנה נהגה לבקר ומעולם לא העזה לשבת לידו למרות שהשתוקקה. היא היתה מחכה לו עד סוף התפילה, או שהיה הוא זה שחיכה לה, ושניהם פסעו יחדיו חזרה הביתה. מרוב אהבה לא היה צריך אפילו לדבר. לקריאת הקטע המלא לחצו כאן.

יהודי תימן כתבו הרבה על חייהם בתימן, על העלייה לארץ ישראל והקליטה בה, רובם המכריע גברים שהעבירו את רשמיהם מנקודת מבטם. ספרה של גרדוול ייחודי בכך שמתמקד באישה כפי שהיא ראתה את ההתרחשויות הנוגעות לה ולמשפחתה וכיצד תפשה את אירועי השעה -- אף כי אלה מועברים לקורא/ת בגוף שלישי, באמצעות התיווך של נכדתם.

שילוב סיפור המסגרת של הכותבת (שרית) עם הנרטיב של סבתא חממה מעניין ומאתגר ויוצר מעין ז'אנר ייחודי. יישר כוח על כתיבת הספר המלמד הן על העבר והן על ההווה.

את השם לספרה, ״ספרי תמה תמימה״, שאבה מפיוט, פרי יצירתו של ר׳ סעדיה בן עמרם, שנכתב בתימן במאה ה17. הפיוט אמנם מדבר על השכינה אבל שרית בחרה להשתמש בו באופן מילולי, ״מאחר וסבי היה חולה מאוד, הוא לא דיבר הרבה ורוב הסיור נכתב מנקודת המבט של סבתי, שתחיה. לכן הסיפור שלה, של ה׳תמה התמימה׳ התאים לי למילות הפיוט״.

הסופרת ילידת המושבה פרדס חנה, שרית גרדוול, במפגש בספריה העירונית בנושא ספרה המתאר את העלייה מתימן והתמודדות עם הקשיים בארץ החדשה. בין המשתתפים בארוע חבר המועצה מצליח עמנואל וחבר המועצה נחמיה מנצור שאמר: ״יישר כוח על כתיבת הספר, הן על העבר והן על העתיד״.

מתוך הכתבה: "כשקראתי את הספר הרגשתי כאילו אני חלק מתהליך אותנטי ואמיתי", אמרה הילה, אחת המשתתפות. להמשך קריאה לחצו כאן.

אני אוהבת לשמוע על החיים של סבי וסבתי אז, חיים שהיו מונעים מהמון אידיאולוגיה ואמונה, חיים פשוטים שאין בהם את תרבות הצריכה של היום. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. לקריאת הכתבה מתוך העיתון, לחצו כאן.