שמלה עם כיסים

אני רוצה שמלה עם כיסים גדולים ורחבים.

שמלה נוחה, מבד מלטף ועדין, שבגוף נוגע־לא נוגע, מכסה ומסתיר ושומר מעיניים רעבות.

שמלה שאין לה משקל כי ממילא הכול כבד על הנשמה.

שמלה צבעונית שתצהיר על שמחה גם כשאני לא.

שמלה שקל ללבוש ומחליקה על הגוף מבלי להתלונן על גודלו.

שמלה שמחכה לי על קולב, בארון או גם על הרצפה, בנאמנות; לא מתקמטת ולא מתרגזת ששכחתי או הזנחתי או לכלכתי או אפילו, לא עלינו, קרעתי.

שמלה עם כיסים, כבר אמרתי?

כיסים כמו של גברים.

כיסים כמו תיקי צד שיכולים להכיל כל מה שצריך או מה שלא צריך – העיקר שיש בחירה.

אוכל לתחוב לשם ארנק, מסרק, טמפון, מסטיק, ממחטה, איפור, כדור נגד כאבים.

אוכל לקחת איתי מפתחות: מפתחות לבית, למחסן, למנעול האופניים או לרכב, מפתחות לבית של אימא למרות שהיא כבר אינה בין בחיים אבל עצם העובדה שהם שם, בכיס, מעניקה לי תחושה של עוגן במציאות סוחפת.

כיסים שיישאו את ביתי איתי לכל מקום.

כיסים, שאם אהיה מוכרחה, גם יתמלאו עשרות חלוקי אבנים ויעזרו לשקוע במצולות הים.