מתוך הסקירה המדהימה שכתבה שלומית ליקה על "הכול אודות סופי":

"הכול אודות סופי הוא ספר לנוער שיצא במסגרת פרא סדרה מצוינת לנוער בעריכת יותם שווימר ובהוצאת טל מאי המשובחת שמתמקדת בספרי ילדים ונוער. זה ספר לנוער בוגר, ארבע עשרה פלוס, וכמו כל ספר נוער מוצלח הוא מתאים מאוד למבוגרים. יש בו נושאים המופיעים בספרות נוער – מקובלות, שונות, אהבה ראשונה, חבורה שיוצאת לגלות תעלומה, יחסים עם ההורים ועם הסבתא, עם זאת מה שמיוחד הוא והרקע התרבות התימנית והמגיה העוסקת בשדים.

שרית ממשיכה, "הרבה דברים בסיפור מבוססים על הילדות שלי בפרדס חנה. מזל (סבתה של סופי הגיבורה) הייתה סבתא של בני הדודים שלי, שהייתי הולכת אליה ועושה משלוחי לחוח לחברותיה (כמו בסיפור, משלוח אחד כזה הוא המאורע המחולל בספר).

היא הייתה מספרת לי על שדה שעזרה לה להיכנס להיריון בתנאי שהיא תביא לה את הילדה. (כמו באגדת עוץ לי גוץ לי, זה מוטיב חוזר באגדות כמו גם מוטיב הילדים החילופיים). מזל נכנסה להיריון, אבל עלתה לארץ וכך חמקה ממילוי חלקה בעסקה. עם זאת מסתבר שאי אפשר באמת להתחמק מהמחיר שמשלמים כדי לעשות עסקה עם השדים או השטן. ומסתבר שהשדים והשדות הגיעו גם הם לישראל.

למרות הנושאים הרבים שבהם עוסק הספר, נראה לי שהלב שלו הוא מערכת היחסים בין סופי לאמה. סיפור היחסים בין הבת שהיא כולה אש והאם שהיא מכנה אותה עין קרח. הן עוברות תהליך של התקרבות ובו הן לומדות דברים חדשים על עצמן וכמו בכל סיפור משפחתי נחשפים סודות ושקרים. הדמויות בספר נפלאות, סופי ובני משפחתה, חבורת בני הנוער המקיפים אותה, ושוב עולה נושא שמופיע הרבה בספרי נוער המשולש הרומנטי שנוצר בינה לבין שני נערים, אחד מהם עולה מאתיופיה שממוקם נמוך ממנה בשרשרת המזון החברתית, והשני נער מהמושבה שהוא כמובן מהמקובלים.  כמו שמזל אומרת: "הישראלים לא אוהבים מישהו שהוא כהה יותר מגבינה צהובה".

לכל דמות יש עולם פנימי. לכל דמות יש פצע, והיא סובלת מעוולות שסופי האמיצה מנסה לצאת נגדם ומשלמת מחיר על כך. הפנטזיה המתבטאת בנוכחות השדים. יש המון הפתעות וטוויסטים בעלילה, אנו לומדים להכיר את השדים שבפנים והשדים שבחוץ.

סופי היא ילדה של אש ולהבה, היא אמיצה ורוצה להיות יד הנפץ. והיא משלמת מחירים על האומץ. אלו שנות השמונים של המאה ה-20, טרום המסכים והילדים מבלים בחוץ שכונה. סופי מאוד עצמאית אין פיקוח הורי, ועם זאת אמא עובדת וכמעט לא נוכחת וזה חסר לה.

יש בספר נושאים רבים ומעניינים, זהו אריג צבעוני שאפשר למצוא בו חוטים רבים. אני התאהבתי בסופי, הילדה האמיצה, שדבקה בבחירותיה גם אם הן לא פופולאריות ורודפת אחרי האמת.

זה גם סיפור של נשים, על כוח נשי, על החבורה של הנשים הזקנות, הסבתות התימניות, שלמעשה מבחינה חברתית הן שקופות, אבל הן מוצאות את הדרך שלהן להחזיק בכוח. הן הקימו מעין שירות לציבור – שירות רוחני אלטרנטיבי. שרית העניקה להן מקום, האהבה שלה אליהן מורגשת, והספר מוקדש להן.

היא מנסה לתת להן מקום ומשמעות, כנשים חכמות, זקנות השבט, המחוברות לידע קדום, וכן כסבתות המטפלות בדור הנכדים, ולהסב את עינינו לנשים שפה בארץ ובחברה הישראלית לא נתנו להן מקום. בעיניי זה אחד הדברים החשובים בספר. נשים מבוגרות נחשבות בתרבויות רבות למכשפות וסובלות כתוצאה מכך. פעם שרפו אותן על המוקד, הם נחשדו במעשי כשפים בעיקר כי היה להן ידע בצמחי מרפא ובריפוי. נזכרתי בעוד מכשפה נהדרת מהספר שכתבתי עליו עקורה, שעוסק במכשפה העוסקת גם היא בצמחים וזוכה לבוז מהקוסמים שרואים בכישוף מדע.

שרית גרדוול בספרה היפה ובאמצעות סופי (חוכמה ביוונית), מפתה אותנו להביט בהן, בנשים הזקנות והחכמות, ובתרבות שלהן ובכך מעשירה את התרבות של כולנו.

הספר גם מוקדש להן: "לזקנות של שכונת התימנים, שאהבו אותנו ללא תנאי עוד לפני שענינו לשאלתן  "הבת של מי את?"

כל סיפור כזה מוסיף לסיפור של כולנו, בעיקר לסיפורי הנשים שפעמים רבות היו מושתקים ונעלמים מאיתנו, הגיע הזמן שיספרו לנו אותם מחדש ושאנו נתבע אותם לעצמנו."

לסקירה המלאה ב"ספר משלך"